הדירות התייקרו, בעוד תוכניות הממשלה להקלה על מחוסרי הדיור התפוגגו

לפי דה מרקר, מחירי הדירות עלו בשיעור מתון בלבד תחת הממשלה הנוכחית, בעוד שכר הדירה זינק בהרבה יותר. במקביל כמעט ולא קודמו צעדים ממשלתיים לטובת מחוסרי הדיור.

מה עומד מאחורי התנודות במחירים

שוק הדיור מושפע באופן ישיר משינויים בריבית בנק ישראל, שכן היא קובעת את עלות המשכנתאות ואת כדאיות ההשקעה בנדל״ן לעומת אפיקים אחרים. כאשר הריבית עולה, משכנתאות מתייקרות, הביקוש לדירות נחלש ולעיתים אף נרשמות ירידות מחירים באזורים מסוימים.

לפי דה מרקר, בארבע השנים האחרונות הייתה תנודתיות חדה בריבית, מה שהוביל לתהפוכות משמעותיות בשוק. בתקופות של ריבית גבוהה נחלש הביקוש לרכישת דירות, בעוד שהביקוש לשכירות דווקא גדל, מה שמסביר חלקית את הפער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות.

מדיניות ממשלתית ומצוקת הדיור

טיפול ממשלתי במצוקת הדיור כולל בדרך כלל כלים כמו תוכניות סיוע לזכאים, הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה, וקיצור הליכי התכנון והרישוי. ללא מדיניות אקטיבית בתחומים אלה, שוק הדיור נותר תלוי בעיקר בכוחות השוק ובריבית.

לפי דה מרקר, הממשלה הנוכחית כמעט ולא פעלה לטובת מחוסרי הדיור, ובעיקר צמצמה את מעורבותה בענף. היעדר התערבות משמעותי משאיר את האחריות לטיפול במצוקת הדיור בעיקר בידי מנגנוני השוק, כולל ריבית בנק ישראל וקצב הבנייה הפרטית.

השפעת השכירות על שוק הדיור

זינוק במחירי השכירות משפיע באופן ישיר על משקי בית שאינם בעלי דירה, ומגביר את העומס הכלכלי על שוכרים צעירים ומשפחות. כאשר פער המחירים בין שכירות לרכישה גדל, הדבר עשוי להגביר לחץ לרכישת דירה גם בתנאי ריבית פחות נוחים.

כאשר מחירי הדירות עולים בשיעור מתון יחסית בעוד שהשכירות מזנקת, נוצר תמריץ עבור שוכרים לשקול מעבר לרכישה, מה שעשוי להשפיע על הביקוש בטווח הבינוני. מגמה כזו רלוונטית גם לשוק הנדל״ן בתל אביב ולאזורים מבוקשים כמו רמת אביב ג׳ ונווה אביבים.

מה זה אומר לקונים ולמוכרים

עבור קונים ומוכרים כדאי לעקוב אחר מגמות הריבית ומדיניות הממשלה, שכן אלה משפיעים ישירות על כדאיות הרכישה מול השכירות ועל התמחור באזורים מבוקשים.

באדיבות דה מרקר · לכתבה המקורית